ברוכים הבאים לבלוג "המשפטענית"  – עם עו"ד לין סיני, מתמחה במשפט אזרחי – מסחרי, משמשת כיועצת משפטית של חברות, עסקים ויזמים, שרוצים איכות חיים משפטית, מרצה, מעבירה סדנאות, יזמית עסקית וחברתית. במאמר זה, נעסוק בכוחו של מכרז, יתרונותיו ותכונות הייחודיות, לצד חוקים ותקנות.

נארח את עו"ד מורן אריאלי, קולגה מוכשרת המתמחה בדיני מכרזים ומי שישבה שנים רבות בוועדות מכרזים, יחד נענה לכם על שאלות חשובות בטרם אתם נגשים למכרז!

עסקים קטנים ובינוניים המשתייכים למגזר הפרטי ברדיפה מתמדת אחר מציאת לקוחות אמינים ומשלמים לטווח ארוך.

הגדלת העסק בהעסקת עובדים חדשים, ציוד חדש והתרחבות, היא סיכון ענק אם אין מקור הכנסה יציב, "המכרז" שהינו הליך מוכר וידוע במגזר הציבורי עונה על הצורך הזה בדיוק.

לרשויות מקומיות, גופים וחברות ממשלתיות, יש תקציב עשיר של עשרות ולפעמים מיליארדי שקלים, שרק מחכים לך!

יש ביכולתו של מכרז  לעזור לעסק שלך לגדול ולצמוח על ידי חשיפה גדולה לקהל לקוחות ממוקד ורלוונטי לפתוח בפניך הזדמנויות עסקיות והיכרות עם לקוחות, ספקים ואנשי מקצוע שמעולם לא הכרת קודם!

מכרז – חלומו של כל עסק!

אחד היתרונות המובהקים במכרז הוא ההתקשרות עם גופים ציבוריים גדולים בעלי "כיס עמוק" שיספקו לכם עבודה על בסיס קבוע!

כל עסק פרטי מכיר את ההתמודדות בהבאת "לקוחות" פוטנציאלים והגדלת החשיפה לקהלים רלוונטיים! לקיחת חלק במכרז מאפשרת לכם להגיע לקהל היעד שלכם ולספק שירות בתחום התמחותכם "מבלי להתאמץ" הגוף המפרסם דואג לנווט אליכם את העבודה וכל מה שנותר לכם זה לספק אותה!

מדובר בחלומו של כל עסק! להתמקד בעשייה המקצועית מבלי לחשוב על גיוס לקוחות והגעה לקהל יעד איכותי שגם יצרוך ממני שירות!

יתרון נוסף למכרז, המאפשר לבעל העסק לנהל תזרים גדול יותר ובהיקפים שלעיתים הוא איננו יכול לבדו להגיע אליו, קיימת וודאות גבוהה לגבי מועד התשלום ואופן התשלום, מה שלעיתים מהווה מכשלה במגזר הפרטי כאשר עסק מתקשר עם עסק פרטי אחר שהוא לאו דווקא ארגון גדול או ממסדי והרבה פעמים גם לו יש קושי תזרמי שהוא עד מהרה הופך לקושי שלך, עיכוב בתשלומים יכול להוות גזר דין מוות לעסק קטן, שיש לו הוצאות שכירות/ עובדים / ספקים / שיווק / רו"ח וכיו"ב'…

הימנעות מהתמודדות על מכרז; "כי מעולם לא נגשנו קודם למכרז", "כי העסק שלנו קטן", "כי יש טובים ממני" ועוד תירוצים רבים וטובים – שגויים מעיקרם!

מטרת החוק היא לאפשר לעסקים חדשים להשתלב, על מנת למנוע העדפה של עסק מסוים ועל מנת למנוע שחיתות.

ועדת המכרזים, שתפקידה לנהל את התהליך של פרסום מכרזים, ולהמליץ על זוכה, חייבת לנמק את בחירת הקריטריונים ואת ההמלצה שלה.

המשמעות בשטח, היא שכל גוף ציבורי מחויב לתת הזדמנות שווה לכל עסק שעומד בקריטריונים שנקבעו במכרז, כך שעסקים חדשים גם הם יוכלו להתקדם (אלא אם כן מדובר במכרז שדורש ניסיון וותק)

 מי מחויב במכרז?!

גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות המעוניינים לבצע התקשרות עם המגזר הפרטי, במקרים רבים מחויבים לפי חוק לפרסם מכרז, החוק הרלוונטי הינו חוק חובת מכרזים משנת 1992 והתקנות השונות שנקבעו לאורך השנים מגדירים במדויק מיהם הגופים שמחויבים בעריכת מכרז תקין כדי לרכוש מוצרים או שירותים וגם כיצד יש לנהל את ההליך.

האם אפשר להגיש מכרז גם אם לא עומדים בכל תנאי הסף?

הרבה לקוחות שואלים אותי את השאלה הזו, והתשובה לכך היא לא. תנאי הסף נקבעו כדי שמראש יוכלו לסנן את מי שלא מתאים. זה מעודד גם תחרות וגם יעילות- לא מבזבזים את הזמן למי שלא מתאים.

לוועדת המכרזים אין פה שיקול דעת- האם לקבל מציע שהגיש הצעה ואינו עומד בתנאים או לא. ולכן מראש לא ניתן להגיש הצעה למכרז אם אינך עומד בתנאי הסף, כי פשוט חבל על הזמן והכסף.

האם אפשר לתקוף תנאי סף בבית המשפט?

זה כן. אם למשל רואים שנקבעו תנאי סף ה"תפורים" למידותיו של מציע מסוים, על אף שאין להם כל הצדקה הגיונית- אז ניתן להגיש עתירה מנהלית. אבל צריך לזכור שגם דרישה חריגה של יכולת, כל עוד היא סבירה, כן תתקבל על ידי בית המשפט.

מה ההבדל בין תנאי סף לאמות מידה?

תנאי סף קובעים אם בכלל מציע מסוים יכול להשתתף בהגשת המכרז. אמות מידה קובעות מספר קריטריונים שלפיהם תנוקד ותוערך הצעתו של כל מציע.

למשל- ניסיון קודם, ממליצים, איכות הטובין ועוד.

מה קורה אם מציע שכח להגיש את הערבות, או שנתן ערבות בסכום לא מדויק?

בנושא הערבות יש פוטנציאל להרבה טעויות. למשל- עלולים לטעות בשם של המציע או בשם של המזמין, יכולה להיות טעות במספר, בסכום. דוגמאות לטעויות נוספות: שכחו לרשום ₪ ובמקום זאת לא רשמו דבר או שרשמו קשקוש כלשהוא. חשוב ממש לזכור שאם הערבות לא תקינה (אפילו טעות שנראית ממש קטנה וזניחה)- המכרז פסול!!! (רק במקרים ממש ממש חריגים היא תאושר ולכן לא מומלץ לבנות על זה, יש להגיש מראש את הערבות באופן מדויק ביותר).

מהי הצעה תכסיסנית?

הצעה גרעונית או תכסיסנית היא הצעה שנראה כאילו היא מוליכה שולל. כלומר, שמבחינת העלויות לא הגיוני שיהיה למציע את היכולת אכן לעמוד במחירים שהוא מציע ואז נשאלת השאלה מדוע הוא מציע מחירים כאלו? לפעמים יכול להיות שמשתלם למישהו לתת מחירים נמוכים מאד רק כדי לחדור לשוק מסוים ושיכירו אותו, אבל למזמין המכרז יש חובה לבדוק מה עומד מאחורי הצעה כזו כי אם המציע יזכה ולא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו זה יכול להיות גרוע מאד עבור המזמין, זה עלול לעכב פרויקטים וכדומה.

מה קורה במקרה שמוגשת הצעה תכסיסנית/ גרעונית?

במצב כזה- ועדת המכרזים בדרך כלל תזמין את המציע לשימוע ובו תשאל אותו אודות הצעתו הנמוכה משמעותית ותיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו ולהסביר איך הוא יוכל לעמוד בהצעה שלו. (בדרך כלל בכל מכרז יש אומדן- שזו הערכה של שווי ההצעות שאמורים לקבל ואם יש סטייה מהותית מהאומדן או פערים משמעותיים מיתר המציעים- זה אומר דרשני).

במסגרת הבדיקה ישמו לב גם אם ההצעה הגרעונית לא פוגעת למשל עקב כך בזכויות עובדים על חשבון המחיר הנמוך.

השליח הגיע באיחור של חצי שעה להגיש את המכרז, האם יתנו לו להגיש את המכרז לתיבת המכרזים?

לא. גם אם עבדתם על הגשת המכרז במשך ימים רבים, הכנתם הכל בצורה המדויקת ביותר, הכנתם ערבויות וקראתם מאות עמודים של המכרז- אם הגעתם (אתם או שליח מטעמכם) אחרי מועד ההגשה- לא תוכלו להגיש את המכרז!!! (גם אם זה קרה בעקבות פקק בדרך או כל סיבה שאינה באשמתכם, זה לא משנה) ולכן לא מומלץ להשאיר את ההגשה לדקה ה-90.

למה הכל "שחור לבן" בענייני מכרזים ולמה אין קצת גמישות?

נשמת אפם של דיני המכרזים הוא השוויון. מכיוון שמי שעורך את המכרזים אלו גופים ציבוריים הם חייבים לתת הזדמנות שווה לכל המציעים- ולכן אי אפשר לתת למישהו יותר זמן הגשה (גם אם מדובר בחמש דקות בלבד). דוגמא מהפסיקה- מכרז בו היה צריך לתת ערבות לשלושה חודשים וניתנה ערבות רק לשלושה ימים האחרונים בטעות. כביכול לא קרה שום נזק לאף אחד בעקבות זאת, ועדיין- יתר המשתתפים במכרז היו צריכים לשלם את העלויות של ערבות לשלושה חודשים ואותו מציע שילם סכום נמוך יותר כתוצאה מכך- דבר שאינו שוויוני ולכן לא אפשרי. דוגמא נוספת- יכול להיות שאחד מהתנאים היה דרישה לרכב. נניח שגילינו מאוחר יותר שלאחד המציעים לא היה רכב בזמן ההגשה, אבל הוא קנה בהמשך. אם ההצעה שלו לא תיפסל זה יפגע בשוויון כי תמיד צריך לזכור את מי שלא הגיש את ההצעה למכרז מראש כי לא היה לו רכב. השוויון הוא לא רק כלפי מי שהגיש את המכרז אלא גם כלפי מי שלא הגיש.

אז איך תדעו שהגשתם את המכרז כמו שצריך?

בין אם אתם עסקים קטנים, בינוניים וגדולים התמודדות עם עולם המכרזים מורכב ומסועף, משרדנו מספק ליווי משפטי צמוד החל מבדיקת תנאי המכרז, ניתוח, ניסוח והכנת מסמכים ועד להגשתו הסופית;

הגשת מכרז בצורה לא מדויקת עלולה לגרום להפסדים של עשרות אלפי שקלים ועד מיליונים (עקב פסילת המכרז) ולכן חשוב מאד ומומלץ לדאוג לליווי משפטי.

"המשפטענית" לין סיני, עורכת דין